דפנה לוי (37), תושבת מושב גבעת ישעיהו, נשואה לשרון, שוטר במקצועו, ואם לשלושה ילדים. היא יועצת תזונה, מדריכת כושר ומאמנת ספינינג (פעילות אירובית מאומצת אשר מתבצעת על אופניים נייחים) ועיצוב הגוף. בבעלותה מרכז 'עלי דפנה', שהוקם לפני שנתיים במושב מגוריה.
דפנה נולדה וגדלה בקיבוץ רביבים, כבת בכורה לאם גננת ולאב שוטר. דפנה עברה כברת דרך ארוכה, עד שהגיעה למקום בו היא נמצאת כיום, מנהלת עסק מצליח ובעיקר מלאת סיפוק עצמי ושלווה.
עד לפני שנתיים, דפנה לא מצאה את עצמה מבחינה מקצועית. רק לאחר אותו הזמן, גילתה שהיא חייבת להיות אדון לעצמה ושהדרך היחידה לעשות זאת היא להפוך לעצמאית. סיפורה של דפנה יכול לסייע לאנשים כדוגמתה, להאמין בכוחם להצליח ולהגשים שאיפות וחלומות על אף העובדה, שלאורך זמן נכשלו שוב ושוב, במציאת הדרך הנכונה והמתאימה להם. דפנה היא אישה יפה ושברירית, נראית צעירה מכפי גילה, הרבה בזכות שמירתה הקפדנית על כושר ותזונה נכונה.
על מסלול חייה:
"עד גיל 35 לא מצאתי את עצמי. נזרקתי ממקומות עבודה רבים, למרות שהייתי טובה, מקצועית ומצטיינת". הדברים הללו מעוררים בי השתאות לא קטנה, לנוכח המראה הנאה של דפנה וחזותה הבוטחת. "שרתי בצבא כחובשת בחטיבת הנח"ל. במהלך השרות, שירתתי בהיאחזות בערבה וגם בהיאחזות בגוש עציון, ליד חברון. הייתי אחראית בהיאחזות על 40 חיילים. טיפלתי במקרים של פציעות, התייבשויות ועוד. בנוסף, הייתי אחראית על התברואה במטבח ותברואת המים במקום.
במקרים של מחלה או פציעה של חייל, הייתי צריכה לקבל החלטות חשובות על פינויים לגדוד, לטיפול של רופא. הגדוד היה במרחק כמה קילומטרים מההיאחזות ולא היה לנו אמבולנס לפינוי, אלא רק נגמ"שית. הייתי צריכה להחליט את מי לפנות ואת מי לא. לאחר שהשתחררתי מהצבא, נרשמתי בבית חולים 'העמק' בעפולה ללימודי אחיות ועשתי זאת באופן הכי טבעי, שיכול להיות.
אחרי הכול הייתי חובשת מצטיינת. בסיום יום הגיבוש שנערך לנרשמות, הודיעה לי האחראית ברוב כבוד, שלא התקבלתי ללימודים. הייתי בשוק טוטאלי. אני לא התקבלתי? אני, ששירתתי בהיאחזות בתנאי שטח קשים, לא מתאימה ללמוד אחיות? לא הבנתי איפה טעיתי ומה עשיתי לא נכון".
החלטת לוותר על לימודי האחיות?
"לא. ניסיתי להתקבל ללימודים בבית חולים 'סורוקה' בבאר שבע וגם לשם לא התקבלתי".
את יודעת למה?
"אני לא יודעת. אמרו לי שאני בחורה דעתנית מידי, שאני אסרטיבית ושאני תמיד מביעה את דעתי ללא חשש".
ואמרו לך שזה דבר רע?
"כך הבנתי. דודתי, שנרשמה אף היא ללמודי אחיות, הציעה לי להוריד פרופיל. היא הסבירה לי שאחות צריכה להיות מתוקה, שקטה, שמבצעת את אשר דורשים ממנה, מבלי לפקפק ולהתווכח. שמעתי את זה מעוד נשים שהתקבלו ללמודי האחיות והחלטתי להתנהג כך. הלכתי ללמוד באשקלון בבית ספר לאחיות ולשמחתי הרבה התקבלתי".
איך זה הצליח הפעם?
"בראיון התנהגתי למופת. הסכמתי על הכול והנהנתי בראשי בהסכמה לכל דבר שנאמר לי. התנהגתי במתיקות, ממש נופת צופים".
סיימת שם את הלימודים?
"לצערי לא. למדתי חודש בלבד ובסיומו של אותו החודש, הודיעו לי שאיני מתאימה להמשך הלימודים במקום."
הם אמרו לך מה הסיבה?
"הייתי תלמידה מצטיינת. היו לי ציונים גבוהים במבחנים ובכל זאת אמרו לי ביי. אמרו לי שיש להם בעיה עם האישיות שלי, שאני עצמאית והחלטית מדיי והמליצו לי לעבור מבחני אישיות על חשבוני".
מה עשית?
"נרשמתי ללמודי כלכלה ומדעי ההתנהגות באוניברסיטת 'בן גוריון' בבאר שבע. התקבלתי לשם בגלל הציונים הגבוהים שלי. גרתי בדירה שכורה בבאר שבע. הגעתי לציונים גבוהים בלימודים. למדתי במשך שלוש שנים וסיימתי את לימודיי עם תואר ראשון".
היכן מתחבר בסיפור העיסוק שלך בספורט ותזונה כיום?
"מגיל שלוש, הייתי ילדה ספורטאית. רקדתי בלט והתעמלתי התעמלות קרקע. כשהייתי נערה, אהבתי לרוץ בטבע ובנוף. כל יום הייתי מקיפה חלקה חקלאית אחרת בקיבוץ. רכבתי על סוסים ועסקתי בפעילויות ספורטיביות נוספות. דרך אגב, באותה תקופה סבלתי מהפרעות אכילה שנבעו מההיבט הפסיכולוגי. הוריי תמיד החדירו בי את המסר, שהאדם צריך למצוא עבודה, שבראש ובראשונה תכניס לו פרנסה ויציבות כלכלית. הסיפוק הנפשי והרוחני נדחק הצידה. הגישה שלהם אמרה, שתוך כדי הסיפוק הכלכלי והיציבות, יגיע גם הסיפוק הרוחני והנפשי. כשלמדתי באוניברסיטת 'בן גוריון', נהגתי ללכת מידי יום למכון הכושר במקום. מיד עם סיום הלימודים, הייתי הולכת להתאמן. לא היו לי חברות ולא היו לי עיסוקים אחרים מלבד הספורט. כשהייתי מתעמלת, הייתי מרגישה תחושת סיפוק ושלווה שלא מצאתי במקום אחר".
מתי הכרת את שרון ונישאת לו?
"את שרון בעלי, הכרתי תוך כדי טיול במדבר. שרון היה אז נהג טיולי מדבר. נישאנו והבאנו לעולם את ביתנו הבכורה, הדר. לאחר סיום לימודיי באוניברסיטה, עבדתי בניהול משאבי אנוש בתוך ארגון. במהלך ארבע שנים, החלפתי עבודה בלא פחות מחמש ארגונים שונים! עברנו לגור במושב גבעת ישעיהו, שם מתגוררים הוריו של שרון. הוריו של שרון הם אנשים נפלאים ועזרו לי מאוד בתחומים רבים, בעיקר עם הילדים. כשילדתי את הדר, הרגשתי שאני לא רוצה לעבוד שעות רבות ביום, בעבודתי בארגונים עבדתי לעיתים קרובות שתים עשרה שעות ביום! דבר שלמעשה, גזל ממני שעות שרציתי להיות בהם עם בתי".
מה הייתה דעתו של שרון בעלך, על כך שהחלפת מספר מקומות עבודה רב?
"שרון חשב גם הוא, שמשהו אצלי לא בסדר".
המשכת לעסוק בספורט כל הזמן?
"כן. אפילו בתקופת ההיריון, המשכתי להתעמל ולא הפסקתי. במהלך ההיריון, עברתי קורס הדרכת תוכנות מחשב, מטעם משרד העבודה. זה היה קורס שנועד להסבת אקדמאים ובמהלך ההיריון עסקתי בהדרכת תוכנות המחשב".
המשכת לעסוק בכך גם לאחר ההיריון?
"לאחר ההיריון של הדר ולידת בנותיי, הילה והראל, פוטרתי מעוד 4 מקומות עבודה!".
אבל למדת מדעי ההתנהגות, זה לא עזר?
"באוניברסיטה לומדים באופן תיאורטי. הם לא יכולים ללמד באמת כיצד לנהוג מבחינה מעשית. הלימודים אינם יכולים להכשיר את האדם למצבים מעשיים בשטח. בכל העבודות שהתקבלתי אליהן עברתי יפה את ראיונות העבודה. הייתי מתחילה לעבוד ואז היה צץ אופיי האמיתי".
כיצד ומתי חלה אצלך התפנית בבחירת עיסוקך כיום?
"נרשמתי למכון כושר ברמת בית שמש והתאמנתי שם באופן קבוע. באחד הימים, פנתה אליי המדריכה במקום ושאלה אותי, אם אני בעצמי מדריכת כושר ואם יש לי דיסקים של כושר גופני להשאיל לה. באותו רגע נפל לי האסימון! זה היה רגע של הארה פנימית ורגע עוצמתי. הבנתי פתאום שזה היעוד שלי, הספורט. החלטתי להתקדם עם זה והלכתי ללמוד במדרשה לתרבות הגוף. פתחתי את העסק שלי שנקרא 'עלי דפנה', שהוא שילוב של שמי עם שם של צמח תבלין. אני אוהבת מאוד את הטבע ומחוברת אליו".
באלו כיוונים מקצועיים פועל המרכז שלך כיום?
"יש במרכז צוות שכולל אותי ובנוסף את: שחר נאגר - מאמן כושר אישי, ואתי שוסטר - נטורופתית ורפלקסולוגית בכירה. בנוסף, אני מעבירה הרצאות, סדנאות, ימי עיון והדרכות קבוצתיות".
ניתן בהחלט לראות שהביטחון העצמי שלך כיום, נוסק לגבהים ושאת אישה מלאת מרץ ואנרגיות.
"כיום אני מאמינה בעצמי! הוכחתי לעצמי את ערכי המקצועי. עברתי דרך ארוכה וקשה ולא אמרתי נואש. אני ממליצה לכל אותם אנשים שמתוסכלים במקום העבודה, שאין להם סיפוק עצמי וחשים מבוזבזים, לאזור אומץ, לקחת צ'אנס ולפעול להגשמה עצמית".
מה הוא ה'אני מאמין' שלך בתחום התזונה והכושר?
"אנשים רבים אינם חושבים, שהישגיות, התמדה מצוינות והתפתחות אישית, הן מילים נרדפות לאורח חיים בריא. שילוב של הרגלי תזונה, ספורט ותשומת לב מיוחדת להיבטים נפשיים ורוחניים, הם שילוב מנצח. ההצלחה מתאפשרת בזכות האיזון הנכון בין המרכיבים. האימון מוביל אותנו בבטחה להגיע ליעדים קרובים ורחוקים, כמו גם אישיים ומקצועיים. במכון שלי פתחתי את שיטת האימון האינטגרטיבי - אימון שמשלב אימון פיזי, ספורטיבי ואימון לתזונה נכונה. אימון זה מסייע להשגת תוצאות גבוהות בזמן קצר, מעודד את המתאמן לפעולה מתמשכת ועקבית, תוך התגברות על נפילות מוטיבציה ולוקח בחשבון את השפעות הגומלין שבן התפקידים השונים, בחייו של המתאמן כמו עבודה, משפחה, חברה ועוד. תפקידי כמאמנת, הוא לתמוך ולסייע למתאמן בבחירת המטרה הישימה ובמציאת הדרך המתאימה ביותר להשגתה".
במהלך הראיון עם דפנה, צלצל הטלפון הנייד שלה. דפנה התנצלה בפניי וענתה לשיחה. על הקו הייתה אחת מהלקוחות שלה. דפנה הבטיחה לשוב אליה עם סיום הראיון עימי. ואז הסבירה לי: "זאת הייתה לקוחה שלי. היא מתאמנת אצלי אימוני כושר ואני מדריכה אותה מבחינת תזונה. בשבוע האחרון, היא הגיעה להישגים טובים. הנחיתי את המטופלות שלי, שברגע שהם חשות שבירה ורצות למקרר, שימתינו שנייה ויצלצלו אליי... אני כבר אנחה אותם מה לעשות. זה יהיה פשוט חבל, אם דווקא עכשיו לאחר שבוע של עבודה אינטנסיבית, היא תתנפל על המקרר ותהרוס לעצמה הכול".
מסר לסיום
"אני רוצה להעביר מסר לנערות, שחשות שמנות ומפתחות כתוצאה מכך הפרעות אכילה. שתיקחנה את עצמן בידיים. אם הן מעוניינות לעשות דיאטה, שלא יעשו זאת סתם כך על דעת עצמן, שתתייעצנה עם איש מקצוע. דלתי פתוחה בכיף ובשמחה לסייע לאותן נערות במצבים הללו".
לדפנה יש אתר אינטרנט כשם העסק שלה 'עלי דפנה' וניתן לקבל מימנו טיפים שונים על אורח חיים בריא יותר ועל תזונה נכונה וכושר גופני.
פורסם ב"שופינג מקומי" - www.sun4u.co.il
